גידול זיתי שמן זית ישראלי

פורסם ע"י avia 22/07/2018 0 תגובות מידע מעניין על שמן זית,

                                           כרם זיתים של שמן זית ישראלי         

גידול עצי זיתים לשמן זית ישראלי

  • מקור עץ הזית- " מקורו באגן המזרחי של הים התיכון ועדויות לנוכחותו כאן נמצאות כמעט בכל אתר ארכאולוגי בארץ ישראל"
  • עדויות ראשונות לעצי זית בהיסטוריה- " הזית הוא מעצי הפרי הקדומים ביותר שקיימות לו עדויות בהיסטוריה. הממצא הקדום ביותר המעיד על קיומו של הזית בארץ ישראל נמצא בחפירות ליד גשר בנות- יעקב שבצפון, שלושה גלעיני זיתים אשר גילם מתוארך ל- 450,000 שנים"
  • בוטניקה- " הזית הוא עץ פרי. הוא נותן יבול סירוגי, כלומר פרי מרובה בשנה אחת ומועט בשנה שלאחריה. כדי שישגשג ויתן פרי איכותי יש למסוק ולגזום אותו בכל שנה. עץ הזית חי שנים רבות. בארץ ניתן לראות עצי זית עתיקים רבים, בגת שמנים בירושלים וסביב ציפורי העתיקה נמצאים עצי זית שגילם נושק, ככל הנראה, לאלף שנים.

באפריל ומאי עץ הזית פורח, בין אוקטובר לדצמבר מתרחשת ההבשלה. כשהפרי מגיע לצבע שבין ירוק לשחור בדרך כלל מוסקים אותו לשמן ( זמן המסיק והעצירה משתנה מזן לזן)

  • ההיסטוריה של גידול חקלאי של זיתים בארץ  לשמן זית ישראלי-

" לאורך כל ההיסטוריה, ישנן עדויות רבות על כך ששמן הזית היה שחקן חשוב ומרכזי בתרבויות הקדומות של המזרח הקרוב.

ממצאים המתוארכים ללפני 9000 שנה התגלו בנחל אורן שבמורדות הכרמל. אלו הן העדויות הראשונות לקיומה של תרבות שמן זית בישראל .וחשיבות שמן זית במסורת היהודית.

נמצאו עדויות כי לפני כ- 4500 שנים, בתקופת הברונזה, כבר היו בארץ נטיעות נרחבות של כרמי זיתים מתורבתים, וכן מתקנים להפקת שמן וכלי חרס למאור ולאחסון שמן.

כבר בספר בראשית, בסיפור המבול, מסופר על היונה שהביאה עלה זית, קיימות עדויות רבות בתנ"ך לקיומה של תרבות ענפה של גידולי זיתים חקלאיים בארץ ותרבות של שמן זית.

בספר 'דברי הימים' מתואר כי דוד נמלך בחר למנות שני שרים האחראיים על תחום גידול הזיתים ושמן הזית: " ועל הזיתים והשקמים אשר בשפלה בעל חנן הגדרי, ועל אצרות השמן יועש" ( דברי הימים א',כ"ז,כ"ח). שלמה המלך קיבל ארזים מלבנון לבניית בית המקדש ושילם עבורם בשמן זית ואדמות של כרמי זיתים בגליל.

כבר בתקופת התנ"ך והשמן שהופק נועד גם לצריכה מקומית וגם לייצוא- תעודות מצריות קדומות מעידות על שמן זית שיובא מארץ ישראל. תעודות מהתקופה ההלניסטית והרומית ואף מתקופות מאוחרות יותר מעידות על ייצוא שמן זית לאיטליה. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מספר כי "ארץ הגליל היא ארץ רבת שמן" ( מלחמות היהודים, ב',כ"א)

בתקופת המשנה והתלמוד שגשג ייצור שמן הזית בגליל. קהילות יהודיות שחיו מחוץ לתחומי א"י ייחסו חשיבות גדולה לצריכת שמן זית כשר והיהודים בארץ ייצאו את השמן שלהם אל אותן הקהילות. יצוא השמן הצריך מערך לוגיסטי וכלכלי לא מבוטל, ומי שעסקו בכך היו בעלי ההון של אותה תקופה. רבי יהודה הנשיא היה אחד מהם.

אחרי חורבן בית שני ויציאת היהודים לגלות, עובדו מטעי הזיתים על ידי יושביה הלא-יהודים של הארץ תחת שלטונות שונים שהתחלפו. תעודות ומסמכי גביית מיסים מן המאה ה-12 מראים כי גידולי הזיתים היו נפוצים בכל אזור הצפון והגליל, בשומרון ובאיזור שכם שהייתה מקור חשוב לגידול כרמי זיתים והפקת שמן זית. בירושלים ( יהודה) בה שוכן הר הזיתים, הייתה תעשייה מאוד מפותחת של גידול והפקת שמנים. בשפלה, באיזור רמלה, שהייתה עי מחוז, וככזאת הייתה מרכז ממנו יוצאו שמן זית ותוצריו. ניתן לראות כי ארץ- ישראל, לאורך ההיסטוריה ועד לתקופה העות'מאנית, הייתה מרושתת כרמי זיתים לאורכה ולרוחבה.

בסוף המאה ה-16, בתקופת השלטון העות'מאני ( תורכי), תקף ארבה את אזור ירושלים והשמיד את היבול. שנה אחר כך בצורת קשה גרמה גם היא ליבול מועט ביותר. מחירי השמן עלו והשמן היה כה יקר עד שאפילו פנסי מסגד אל-אקצא לא הודלקו. בסוף התקופה העות'מאנית (1917), מצבם הכלכלי של תושבי ישראל היה כה ירוד, בשל מדיניות המיסוי העות'מאנית, הבעלות על הקרקע והיעדר של ביטחון כלכלי, עד כי לא יכלו להמשיך לקיים את החקלאות. מספר כרמי הזיתים הלך והצטמצם. 

הקמת קק"ל ומפעל הייעור הציוני החל בנטיעות של כרמי זיתים, יער הרצל, היער הראשון של קק"ל, התחיל כמפעל נטיעת כרם זיתים. מאוחר יותר כשל המיזם מסיבות שונות והופסק.

בשנת 1959 הצטרפה מדינת ישראל לארגון IOC, גוף ידע מקצועי המקדם את נושא התקינה בעולם. פרופסור שמעון לביא כיהן כנשיא האיגוד. זני זיתים עתירי יבול המותאמים להשקייה וממשק השקייה לעצי השמן הם פיתוח ישראלי מקורי אשר נכנסים בהובלתו ובפיתוחו של פרופ' שמעון לביא. מדינת ישראל גאחת המייסדות וכמובילה בתחום הידע והפיתוח נהנית ממעמד מיוחד בארגון. לאחר מכן, ישראל יורדת מגדולתה זו בשל אי אימוץ תקן הארגון ונמצאת במעמד "מני". במאמץ רב ובעבודה קשה מושב לישראל מעמדה המקורי והחל מ-2018 ד"ר עדי נעלי, מנל ענף הזית, משמש נציג ישראל וסגן נשיא האיגוד. 

בסוף שנות השבעים חקלאות זיתי השלחין מתחילה לצבור תאוצה בעיקר במושבים ובקיבוצים שנוטעים כרמים גדולים מאוד. חקלאות שלחין אינטנסיבית מיצרת הרבה יותר שמן והענף הופך ריווחי. עקב אי סדרים מנהליים במועצת הזיתים נסגרת המועצה והמערכת הארגונית של גידול הזית קורסת, ואיתו גם מחיר השמן והריווחיות למגדלים. הממשלה מאשרת מכסות יבוא גדולות ללא מכס, לעיתים קרובות של שמן ברמה ירודה מאוד. מתוך הכאוס הזה קם ענף הזית כחלק ממועצת הצמחים כדי לתת מענה לחקלאים, לבתי בד, להילחם בזיופי שמן זית ולצמצם יבוא. ענף הזית מוציא תו איכות ומוביל לשדרוג התקן הישראלי לשמן זית 191.זהו למעשה תו איכות שמן זית ישראלי.

נתונים על גידול עצי זית בישראל לשמן זית ישראלי- 

 היום מגדלים בארץ זנים מקומיים (בלאדי), לצד זנים מודרניים שונים.

330 אלף דונמים זיתים נטועים בארץ, 250,000 מהם גידולי בעל( ללא השקייה) ו- 80,000 שלחין ( עם השקייה). על אף ששטחי חקלאות השלחין מהווים רק כרבע מסך שטחי כרמי השמן, הם מספקים כ-1/2 מסך תפוקת שמן הזית בישראל כיוון שהתפוקה הממוצעת לדונם גבוהה בהרבה. בחקלאות בעל התפוקה היא של 40 ליטר שמן לדונם, ובחקלאות שלחין 180 ל*220 ליטר לדונם. 

בנוסף, גדלים בארץ עוד כ- 15 אלף דונם זיתי מאכל.

בישראל פועלים 110 בתי בד, 400 יצרנים של שמני זית מהם 40 יצרנים גדולים.

בין 16,000-20,000 טון שמן בשנה מיוצרים בישראל. מיובאים בין 3000 ל -4000 טון שמן.

ממוצע הצריכה השנתית לנפש כ- 2.4 ליטר שמן זית. הייצור וצריכת השמן נמצאים בעליה מתמדת.

חשוב לתמוך בחקלאים העובדים את האדמה בארצנו ולצרוך שמן זית ישראלי.

לפירוט זנים של שמן זית הנפוצים כיום בחקלאות בישראל.

המאמר בחסות מועצת הזית

 

 

 

 

השארת תגובה